מוזיקה נתפסת כדרך תקשורת אוניברסלית שמחברת בין אנשים מתרבויות שונות ועם שפה ומנהגים שונים אבל מנקודת המבט שלי אני חושב שזה הפוך לחלוטין מההשקפה שלי על מוזיקה. עבורי, המוזיקה דווקא מבדלת ודרכה ניתן לראות את הבדלי התרבות והסממנים המאפיינים אותה. אני מניח שזה תלוי באיזה תרבות מדובר.
לכל תרבות יש את המוזיקה הייחודית שלה, בדיוק כמו שלכל תרבות יש את השפה שלה. שפה היא תכונה מובהקת לתרבות והמוזיקה כוללת טווח רחב של סממנים תרבותיים ביניהם שפה שמשפיעים על יצירתה.
מהי תרבות?
כדי להבין את עומק העניין, אנחנו נעלה את השאלה הראשונית, מהי תרבות? המונח תרבות בהקשר שלי הוא קבוצה חברתית בעלי שפה, מנהגים, מוזיקה, לבוש ולה סממנים ייחודיים ומשותפים.
אני לא מתייחס בפוסט זה למונח תרבות כ-"תרבות גבוהה" הנתפס בלשון הרוב כ"תת תרבות" שהוא על אנשים שלא מתנהגים כפי שמצופה שרוב האנשים יתנהגו בכללי אותה התרבות. זה לא מה שאני כותב עליו כעת. כך שלא אכנס לכל עניין ההפליה העדתית אבל בכל זאת אכתוב בהמשך הפוסט כמה מילים רלוונטיות לנושא ומה אני חושב על כך. ההתמקדות שלי בפוסט זה היא בשאלת הבידול התרבותי והקשרו למוזיקה.
התרבות בארץ ישראל
לארץ ישראל הגיעו עולים כמעט מכל הארצות ברחבי העולם מתרבויות שונות עם מנהגים שונים, שפה שונה, תרבות שונה. החלוקה הנפוצה החברתית הנהוגה בישראל שמשמשת לבידול תרבותי היא אשכנזים ומזרחים. זו הדעה שנראית כנפוצה, לקטלג את האוכלוסייה לשני הקטגוריות האלו. על פי ויקיפדיה, המונח אשכנזים מתייחס אל קבוצה חברתית של יהודים שמוצאים מיהדות אשכנז ויהדות מזרח אירופה, בעוד המונח מזרחים אמור להתייחס על פי שמו לכל אלו שבאו מהמזרח.
מה זה מוזיקה מזרחית?
המונח מוזיקה מזרחית מתייחס למוזיקה של "המזרחים", אלו שבאו מארצות המזרח (אבל בפועל גם אלה שלא, ראו בהמשך). אם כך מדובר על ז'אנר חדש שהתפתח לאחר קום המדינה והוא מיזוג של מוזיקה של תרבויות עדות המזרח. המוזיקה המזרחית אמורה לכלול גם תת קטגוריה של מוזיקה ערבית? עיראקית? תימנית? או שהיא ז'אנר "מקורי" בפני עצמו? המוזיקה המזרחית מבוססת על שירים מתרבויות אחרות לרוב מוזיקה ערבית וטורקית ובהמשך גם נוצר ז'אנר חדש בשם "מוזיקה ים תיכונית" שכוללת שירים עם לחנים שנלקחו בעיקר משירים ביוונית.
בחילופי האוכלוסין בין טורקיה ליוון הם שיתפו ביניהם את המוזיקה והתרבות אך שם קרה משהו אחר מכאן בישראל. לא היה מדובר בהרבה סוגי תרבויות כמו שכאן ולא היה את אותם הפערים. גם ז'אנר הלאיקה במוזיקה היוונית מבוסס בעיקרו על שירים שנלקחו ממוזיקה טורקית והודית (כמו למשל השירים מנדובלה, זינגואלה של הזמר סטליוס קזנג'ידיס) אבל במקרה הזה לא היה מדובר בהעתקה, בוצע טרנספרומציה מוזיקלית-תרבותית והשיר לא נשמע כמו המקור כלל, השיר הוא יווני לכל דבר כך שהייתה רק השראה מוזיקלית קטנה מהמקור אבל לא בצורה שהשפיעה או שינתה את המוזיקה.
הפירוק הגדול בחילוף האוכלוסין, העוני, הכאב, הסבל יצרו דרך הבעה מדהימה במוזיקה שהחלה ברבטיקו ועברה אל שירי לאיקה שהם שירים עממים שהיו נפוצים והז'אנר התפתח. אבל זה בהחלט וללא ספק ז'אנר יווני, היוונים יכולים להתגאות בתרבות הייחודית שלהם.
היכן זה המזרח?
אם כך היכן זה המזרח? האם מרוקאים נחשבים מזרחים ואם כן מדוע? הרי הם אמורים להיות "מוגרבים" (בעברית "מערביים") כך הם מכונים בערבית. כך גם הדבר יהיה רלוונטי למונח "אשכנזים". מי הם האשכנזים? חוץ מיהדות אשכנז, מדוע שאר הקבוצות החברתיות נכללות תחת המונח הזה?
אין שום היגיון מבחינה תרבותית בקטלוג של ישראל לשני קבוצות אלו וברור שזה התפתח מקום המדינה, לא היה עיסוק לדאוג לכל תרבות, היה קל יותר לפצל את האוכלוסייה מכלל המדינות לשני סוגים, שנראו דווקא תואמים אחד לשני ואולי גם דומים אבל לא כך היה המצב וזה הדבר שגרם לכאב תרבותי גדול. חוסר הבנה מוחלט. גם אם תדאגו לכלל הצרכים של העולים, מבחינה תרבותית יש כאב גדול. תרבות נבדלת מתרבות אחרת וקיטלוג שלהם גורם פגיעה בלתי הפיכה בו. תרבויות ומנהגים של מאות שנים ואף אלפי שנים בלתי אפשרי להעלים ברגע.
מה הקשר של עיראקים למרוקאים מבחינת הקיטלוג של "מזרחים"? האם יש קשר בין השפה, המנהגים, התרבות? אני לא רואה שיש. אני רואה שני תרבויות שונות ונבדלות מאוד. השפה המרוקאית היא בלתי מובנת, זו לא נראית שפה ערבית. גם המרוקאים מכונים בפני הערבים כ"מוגרבים" (מערבים), הרי הם מצפון אפריקה, איך הגיעו למזרח? וחוץ מהם, גם התימנים הם במזרח אז זה אומר שהם קשורים איכשהו תרבותית לאנשים שמוצאם מעיראק?
ליהודי עיראק היה מסורת עשירה עם תרבות של אלפי שנים ונחשבת לקהילה היהודית העתיקה ביותר בעולם. זו קהילה בפני עצמה אז לבוא ולהכליל אותה לתוך מונח בשם "מזרחים" זו קטסטרופה. חלפו לא מעט שנים מאז אבל עדיין הדבר הזה השפיע והכאיב להרבה אנשים עד היום.
אלה שהושפעו במיוחד היו מוזיקאים. הם אלה שממש הרגישו את הבדלי התרבות וכמה תרבות זה דבר חשוב. אני בעצמי ראיתי וחוויתי הרבה וגדלתי לזה. לא מדובר על הפליה כאן, מדובר על אי הבנה.
אני מניח שפשוט צריך להשלים שלא הייתה ברירה ובעת הקמת המדינה כל העולים בין אם רצו אם לא היו צריכים לקבל את העובדה שהתרבות שלהם תלך ותדעך ותקום לה תרבות ישראלית חדשה. זה דבר שלוקח זמן לתקן, אולי מאה שנים או יותר אבל גם אלפיים שנה לא יישכחו את הסבל שנגרם ולא יימחקו את הערכים שכל תרבות הכילה.
האם קיימת הפליה בין שני הקבוצות?
שימו לב, שבפוסט הזה אני לא מתמקד כלל על הפליה שקיימת או לא בין מזרחים אל אשכנזים. זה לא הנושא של הפוסט ולא מה שאני מתמקד בו אבל בכל זאת חשוב לי לאמר על כך מספר דברים.
ללא ספק שההפליה הזאת נוצרה מפערי תרבות גדולים. בצורה טבעית ליהודי מתרבות אחת היה מוזר לראות מנהגים של יהודי מתרבות אחרת. זה היה יכול להיות קיים בכל מקום בו יש הבדלי תרבות, לא רק בישראל. אכן הייתה השפלה רבה של יהודים מארצות ערב ויהודים "מזרחים" אחרים. נקודת המבט שלהם, המנהגים, הם אלו שגרמו ליהודים אשכנזים לראות בהם כאנשים שונים.
נקודת מבט נוספת, מה לגבי פערי התרבות שנמצאים בין "עדות המזרח" עצמם? האם חשבו על זה? הבדלי תרבות של שני "מזרחים" לדוגמה כמו עיראקי ותימני, מה הקשר התרבותי של השניהם? או עיראקי ומרוקאי? אולי בחיי היום יום זה פחות הורגש אבל תחשבו על זה מבחינת מוזיקה. הנקודה שלי, היא האם מישהו חשב איך מרגיש הקיטלוג הזה, "מוזיקה מזרחית"?
מוזיקה קלאסית ערבית מול מערבית
עלו לישראל נגנים גדולים מעיראק של מוזיקה ערבית קלאסית עם ידע מוזיקלי רב ויכולות וירטואוזיות כנגנים, יצירתיות כמוזיקאים וביצועים מרשימים כזמרים. העולם הערבי פתח את עיניו, המצרים לא ידעו איך לקבל זה והאשימו את היהודים ב"זיוף יצירות" כי הביצועים היו טובים וזהים למקור. המוזיקה שלהם הייתה גאווה להם וגם למבצעים המקוריים ולעולם הערבי כולו, בין אם רצו אם לא. באותה תקופה לבצע הקלטה באולפן זה היה דבר מורכב ולא כמו היום שהכל מבוסס מחשבים ותוכנות.
המוזיקה הערבית הקלאסית מבוססת על זאת המערבית אבל יש שוני תרבותי מהותי וגם טכני בין השניים שהוא המקאמים ורבעי הטונים. היו מוזיקאים ונגנים של מוזיקה קלאסית מערבית שלרוב היו רוסים שבאו מברית המועצות שהיו מוכשרים בעלי ידע וכישרון. ללא ספק יש. אך הפער בין נגן מוזיקה קלאסית מערבית לערבית הוא גדול מאוד. זה שני דברים שונים.
מוזיקה ערבית קלאסית זה שיא ההשכלה, היצירתיות, הידע שקיימת במוזיקה המזרחית בכלל. הנגנים הטובים ביותר בה היו בעיקר מוזיקאים ונגנים יהודים שעלו מארצות ערב עיראקים, מצרים וסורים. ללא ספק שאין תחליף לנגן מאותה תרבות שמבין את המוזיקה לא רק בצורה טכנית אלא רגשית. טוב שהיה בזמנו את "קול ישראל בערבית" שנתן להם את הבמה להציג את כישוריהם המוזיקליים.
תחשבו על נגן מוזיקה ערבית קלאסית שהיה לו בסיס בארץ אחרת, היה לו שם, הכרה וגם מקצוע. וכאן לא הייתה הבנה כלל. אני לא מדבר על הזלזול או הפליה. אני מדבר על אי הבנה שגם אם הצדדים רצו להבין אחד את השני הם לא יכלו לעשות זאת. נגן עיראקי שמגיע לנגן עם נגן מרוקאי ישנם הבדלים בשפה, בתרבות וזהו סוג של בידול שמקשה על שיתוף פעולה.
בדיוק ישנו מושג לדבר הזה הנקרא אתנוצנטריזם, זה בדיוק הדבר ששומר על ערכי התרבות ומנהגיה, ובצורה טבעית יש את זה בכל תרבות, שכל אחד רואה את ערכי התרבות שלו כערכים טובים יותר, וכאחד שגדל בתרבות, שקיבל את ערכיה ואת מנהגיה, איך אפשר לשנות זאת? איך אפשר לדרוס את כל זה? ושלא תבינו אותי לא נכון, אני דווקא מאוד פתוח להבנה של מישהו מתרבות שונה. אני לא כופה תרבות מסוימת על מישהו אבל עדיין טמון בך הזהות התרבותית אותה קיבלת.
ובן אדם יכול להתחבר ליותר מתרבות אחת בדיוק כמו שיש דו לשוניים המדברים שפה בצורה שוטפת ללא מבטא זר. אני יכול לאמר שבחשיפה לתרבות שנייה לזמן ארוך מילדות, ייתכן מצב בו בן אדם ייקשר לאותה תרבות, יקבל את מנהגיה ואת שפתה. אבל בסופו של דבר הבנתי שמתרבות אי אפשר לברוח. אף אחד לא יכול לנטוש את הערכים שקיבל ואת ההבנה הרגשית הקיימת בתרבות ומכלוליה.
המשמעות של זה כיום
כיום כמובן שכל העניין הוא לא רלוונטי כל כך כי כבר יש ערבוב בין העדות וככל שיחלפו השנים תלך ותדעך המשמעות לכל זה. זה יהפוך ללא רלוונטי למרות שעבורי כאחד שחווה וגדל בישראל עם תרבות, ערכים ומנהגים ייחודיים, יש לכך משמעות גדולה. ובמיוחד כמוזיקאי, בזה ראיתי את הבידול. התרבות שלי. שהייתה שונה מתרבויות אחרות בשפה, במוזיקה, במנהגים. כיום, כולנו ישראלים ומאוחדים.
כתיבת תגובה