על הבחירות הקרובות: יוקר המחיה, משבר הדיור, התחבורה הציבורית ועתיד מדינתנו – במי תבחרו?

הבחירות הולכות ומתקרבות ואם אתם לא בטוחים או עדיין מתלבטים במי להצביע אז אני הולך כעת לסקור את הדברים בצורה ברורה ומקיפה מנקודת מבט ניטרלית ועובדתית.

יש האומרים שפוליטיקאים, כולם אותו הדבר, האם אכן כך? האם יש חשיבות יתרה על מפלגה שנבחרה או מועמד שנבחר לכהן כראש ממשלה על ידי הציבור? בהחלט כן, במיוחד עבור ישראל, המועמד הלא נכון יכול להחריב אסון על מדינתנו וגם במדינות אחרות ראינו כבר מה יכול לקרות שהמפלגות הלא נכונות עולות לשלטון.

לא בטוח שרוב הציבור מבין עבור מה הוא בוחר ומדוע הוא עושה זאת. מידע מוטעה, הרגשת קיפוח והשפעת העדר כל אלה יכולים להוביל להחלטה ציבורית כושלת, אפילו שזה נוגד את האינטרסים הלאומיים של ציבור הבוחרים עצמו.

אז אותי וגם אתכם לא אמור לעניין פוליטיקאי או מפלגה ספציפית כאשר אתם הולכים לבחור. צריך לעניין בראש סדר העדיפויות האינטרסים של מדינת ישראל ובפוסט זה אני יציג את הדברים שהם לדעתי החשובים והמשמעותיים ביותר לכל אזרח במדינתנו.

לדבר הזה לא מגיעים על ידי בחירה במישהו אחד או במפלגה אחת. בגלל המצב המורכב במדינת ישראל צריך שיתוף פעולה שיוביל לכך. ודבר כזה לא נעשה רק על ידי הצבעה בבחירות אלא על ידי כך שתושבי המדינה יבינו מהי האידיאולוגיה הנכונה אליה צריכים לחתור עבור מדינתם. זהו כוחה של מדינה.

אני לא פוליטיקאי ולא עורך דין של העולם, אני בסה"כ אדם פשוט ואזרח מודאג הדואג למדינתו ולביטחון תושביה. זו אמורה להיות מטרה משותפת לכל תושבי המדינה, יהודים, נוצרים ומוסלמים לחיות יחד בכבוד תוך דאגה לאחר.

יוקר המחיה

אחד הטענות העיקריות הנשמעות היא על יוקר המחיה ומשבר הדיור. ישנם פוליטיקאים צעירים שבחרו ללכת על טענות אלו ולמקד את המצע שלהם באמירה שיש בידם את הפתרון אבל מבלי להציג תוכנית ריאלית הגיונית כיצד יעשו זאת.

אותם פוליטיקאים צעירים אמרו כי לא אכפת להם לאיזו מפלגה יחברו, ימין או שמאל, להם אכפת רק מיוקר המחיה ומלהגיע לדירה. אין להם אידיאולוגיה ומזה לא מגיעים לשום מקום. לא שאני מנסה להצדיק את יוקר המחייה, גם אני סובל מזה אבל כאזרח שמודאג למדינתו ולעתיד גורלם של היהודים בעולם, יוקר המחייה לא אמור להיות בראש סדר העדיפויות של הציבור.

אפשר להשוות את יוקר המחיה למגפת הקורונה, זה דבר שמשפיע על כולם, במיוחד כאשר לכל מדינה יש יחסי תלות עם מדינות אחרות. זה דבר שמתפשט בכל העולם בגלל התייקרות של משאבים עקב מלחמות, מגפות וגורמים אחרים. אם מדובר במשבר עולמי אז זה לא בהכרח בעיה מקומית במדינת ישראל.

ארץ נקנית בחיים עליה, בעבודה וביצירה.

אהרן דוד גורדון

פתיחת מכסי יבוא היא לא דרך להתמודד עם יוקר המחיה, זהו לא הפתרון לטווח הרחוק וזה יוצר בעיה של הסתמכות על מדינות אחרות כדי לספק לנו משאבי קיום בסיסיים. זה גורע מהעצמאות המדינית והלאומיות של מדינת ישראל. במקום לפתח את החקלאות והכלכלה המקומית, ביבוא אנו מפתחים את זו של מדינות אחרות.

הדבר הנכון לעשות הוא ליצור תעשיות מקומיות בכל תחום אפשרי ובמיוחד בתחום המזון והחקלאות. רשתות המרכולים הגדולות ביניהם שופרסל, רמי לוי, יצרו לעצמם מותגי בית של מוצרי מזון שונים אבל רובם אם תבדקו מיוצרים בחו"ל, במקום להשקיע את המשאבים שלהם במשקים ובתעשייה הישראלית.

זו גם יכולה להיות בעיה אם יהיה מצב בו יהיה מונופול בשליטה של החברות הגדולות במשק, צריך תוכנית של חיזוק המשקים הבינוניים והקטנים וליצור תחרות מקומית ביניהם ולא שליטה בידי בעלי הון אחדים.

במקום לייבא, אנחנו צריכים לייצא. מבחינה גיאוגרפית התברכנו בארץ נהדרת עבור חקלאות מגוונת ואני חושב שאפשר, רצוי ואף חשוב לפתח זאת עבור עתידה הכלכלי של מדינת ישראל.

"חפץ ד' הוא שיהיו דווקא נטועים על אדמתם נהנים מפרי יבולם איש תחת גפנו ותחת תאנתו ולא יתנו כל מעיינם בעניני כלכלה זולת עבודת אדמתם ויבולה"

הרב אברהם יצחק הכהן קוק

אני אישית מאמין שרוב רובו של יוקר המחייה שאנשים מתלוננים עליו היום הוא עקב תרבות הצריכה והאשליה לרמת החיים לה הם זקוקים. עוד דירה, עוד רכב, עוד תיקים ועוד בגדים. זה דווקא לא תופעת לוואי של הקפיטליזם. יש הסוברים כי הגברת הצריכה מובילה לאיכות חיים וכיוון זה במיוחד אפשר לראות על ידי נשיאים אמריקאים כמו ג'ורג' בוש שדחף לזה מאז אירועי 11 בספטמבר.

הליכוד הציעה תוכנית כלכלית להורדת יוקר המחיה הכוללת חינוך חינם עבור גילאי 0-3, הבטחה להוריד את מחירי החשמל, המים והדלק. נראה שזו ההצעה הכי ריאלית לנושא מבין מצע כל המפלגות האחרות.

משבר הדיור

זה מאוד טבעי שמחירי הנדל"ן ילכו ויתייקרו כמו בכל מקום אחר בעולם. תוסיפו לזה שישראל היא מדינה קטנה יחסית מבחינה גיאוגרפית, אין לנו שטחים גדולים כמו למדינות אחרות והאוכלוסייה הולכת וגדלה.

יש הטענו כי רוב הקרקעות הם בידי המדינה וקק"ל. נכון, רובם בידי הרשות למקרקעי ישראל וטוב שכך. הקרקעות צריכות להיות בידי המדינה ולא צריך למהר לנצל שטחים פתוחים ולגרום לנזק אקולוגי לסביבות טבעיות שנותרו.

מה שכן ניתן לעשות בנוגע למשבר הדיור היא להחזיר את מס ריבוי הדירות ("מס דירה שלישית"). אין סיבה שלכל אדם בישראל יהיה יתרון בלהחזיק במספר דירות להשקעה, זו אחת הסיבות העיקריות למחסור בדיור, זה דבר שמשפיע גם על מחירי השכירות. משה כחלון הוא זה שיזם את המס ובג"ץ החליט לבטלו.

אז בזה אתם צריכים להתמקד, מדוע לא קיים מיסוי על דירה שלישית? זו הבעיה העיקרית של משבר הדיור. לא הגיוני שאנשים יתלוננו על יוקר המחייה ומצד שני יחזיקו דירה נוספת (או מספר דירות) למטרת השקעה.

החוק הזה הוגן וראוי כי גם הוא לא מגביל או מונע החזקה של שלוש דירות ויותר, הוא מאפשר זאת אבל הופך את זה ללא כדאי עבור משקיעים ובכך מתמרץ אותם למכור ולפנות את אותם הדירות עבור מי שאין בבעלותם דירה כלל.

לא מעט אנשים יכולים למכור את הדירה השלישית (וגם את השנייה), לממש את המיליונים שלהם ופחות להתלונן על תופעות הלוואי של תרבות הצריכה בה הם לוקחים חלק.

אין מפלגה שמציעה פתרון מהיר ויעיל בדרך מיסוי כפי זו שהצגתי. כחלק מהתוכנית הכלכלית שהציגה הליכוד בראשות בנימין נתניהו נכללה גם בלימת עליות המחירים בשוק הדיור אך לא ברור כיצד זה יעשה.

תחבורה ציבורית בשבת

זוהי לא רק שאלה דתית אלא שאלה פילוסופית. מהו יום השבת? מדוע בכל מדינה אחרת בעולם יש יום מנוחה שהוא בדרך כלל יום ראשון בשבוע (לרוב במדינות נוצריות) ומה הוא מסמל? מדוע לא עובדים בכל השבוע?

לידיעתכם, ההשראה ליום המנוחה בשבוע מגיעה מהיהדות ואומצה על ידי עמים ומדינות אחרות בעולם, זהו לא דבר שקיבל השראה מזרם סוציאליסטי כפי שנהוג לחשוב.

אני רואה בכך שני גישות שונות, הגישה הראשונה שיש לכבד את יום השבת ולחדול מלקיים תחבורה ציבורית פעילה, איסור על פתיחת עסקים ואיסור על העסקת עובדים ביום זה, כפי שנהוג כיום. גישה זו נסמכת היסטורית כמנהג דתי, סמלי וערכי וגם היא מוגדרת כיום בחוק. על פי ההלכה הדתית חוקים אלו נוצרו כדי למנוע חילול שבת.

קל מאוד לחלק רחב מהציבור לראות את שמירת השבת כמשהו זניח ופרימיטיבי, לכל אחד יש את אינטרס ההנאה ביום החופשי, אינטרס הרווח כבעלי עסקים וקלות הדעת בלהבין מהי מסורת, לאומנות ומדינה.

הרי אני לא מוגבל מבחינה דתית לבחור בכל מה שארצה וגם לא מוגבל ללכת לכיוון העדר במיוחד כאשר אני התגוררתי וחייתי בגלות אז אם אני רואה בכך חשיבות אז תהיו בטוחים שהבנתי שיש לכך סיבה טובה.

לגבי הנוצרים והמוסלמים שחיים כאן, יום השבת הוא יום מנוחה גם עבורם. בדיוק כמו שלא ישנו עבור יהודים את יום ראשון ליום שבת בארצות אחרות אז כך גם לא יעשו זאת בישראל, כמדינת הלאום של העם היהודי. לכן חוק זה מתיישר בצורה שווה והוגנת יחד עם עקרונותיה של מדינת ישראל.

אגב, אתם ידעתם שקק"ל כללה בעבר בהסכם החכירה שלה סעיף האוסר על כל שימוש בקרקע בימי שבת וחגי ישראל. עד שבית משפט העליון ביטל סעיף זה.

הליכוד לא התייחסה במצע שלה לגבי התחבורה הציבורית בשבת ושמירת השבת, ככל הידוע לי. אך מפלגת הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה הצהירו את כוונתם לשמור על קדושת השבת, לאסור פתיחת עסקים והפעלת תחבורה ציבורית בשבת. זו בדיוק הסיבה שאנחנו צריכים את האיזון הנכון ולא רק רוב במפלגה אחת בשלטון.

מפלגת יש עתיד (יאיר לפיד) ומפלגת המחנה הממלכתי (בני גנץ) מאמינים כי יש לשמור חלקית על שמירת השבת ולאפשר זאת בערים מסוימות. מפלגת העבודה (מירב מיכאלי) ומפלגת מרצ (זהבה גלאון) בכלל רוצים לעשות זאת ברמה הארצית ולפתוח ברמה כוללת את התחבורה והעסקים בשבת, הם בהחלט לא נמצאים בהבנה הדרושה לקיום המדינה.

דבר חשוב יותר מהתחבורה הציבורית בשבת הוא שיפור הנגישות של התחבורה הציבורית הקיימת. מדינה בגודל כמו ישראל צריכה להיות מרושתת ברכבת מקצה הדרום אל קצה הצפון, מאילת אל מטולה. ואם אי אפשר עד מטולה רכבת אז גם עד קריית שמונה זה בסדר.

רכבת תוביל לקדמה לא רק עבור התחבורה הציבורית אלא גם הובלת משא ומטען שיקטינו את נפח המשאיות על כבישי ישראל ובכך יובילו גם לכמה דברים טובים ביניהם ירידה בתאונות הדרכים, בזיהום האוויר והוזלה של עלות השינוע.

אם זאת, ייתכן כי להקמת קו רכבת זה יהיו לכך השלכות סביבתיות ועלות הקמה גבוהה שלא בטוח שיצדיקו זו על פני החלופות כיום. ייתכן כי בעתיד יהיו חלופות טובות יותר… משאית חשמלית? טסלה סמי?

משפט, שלטון ורווחה

בתחום המשפטי, הפוליטיקאים הצעירים וחסרי הניסיון הצהירו במצע המפלגה שלהם כי הם הולכים לבטל את האגרות על תביעות ייצוגיות. זה פשוט שטות אחת גדולה. פטור כזה יוביל לריבוי תביעות שרובם ככל הנראה יהיו חסרות עניין, מה שיגביר את העומס על מערכת המשפט ויגדיל את ההוצאות הכספיות שתשלם הקופה הציבורית.

נושא נוסף הוא האם שישראל צריכה להיות מדינה הנוטה להיות סוציאליסטית (מדינת רווחה) או יותר קפיטליסטית. אני חושב שצריך את האיזון הנכון בין השניים, את החופש הכלכלי לצד מערכת רווחה טובה. ארה"ב לדוגמה כמעצמה קפיטליסטית, ניכר כי יש חוסרים רבים בה שהגדול ביניהם הוא מערכת הבריאות. המפלגות הדתיות נוטות להיות סוציאליסטיות וללא האיזון הנכון זה לא בהכרח דבר שיהיה נכון עבור המדינה.

בתחילת דרכה אפשר לומר שבהחלט מדינת ישראל נטתה יותר להיות סוציאליסטית במיוחד עם תנועת הקיבוצים אבל זה השתנה וכיום היא למעשה מכילה את שניהם במקביל כמו רוב המדינות בעולם היום המתקיימות על מסחר השוק החופשי לצד מערכת סוציאלית (ביטוח לאומי, קופות החולים וכו'). אני חושב שצריך לשמור על המאזן ברובו כפי שהוא כיום ועם זאת להציב בחשיבות בשיפור מערכת הבריאות הציבורית.

המפלגות שטוענות שיילחמו בשחיתות בסופו של דבר לא מציגים שום אינטרס ציבורי בפועל בתוכנית שלהם שיועיל לציבור ושום פתרון מעשי שמבדל אותם מהמפלגות האחרות.

מפלגת יש עתיד טוענת "המדינה שייכת למעמד הביניים", והאם אותם פוליטיקאים במפלגה הם ממעמד הביניים? האם שקיפות לא אמורה להיות חלק מתוכנית זו? אם כך, מדוע יאיר לפיד העומד בראש המפלגה מתנגד לחוק לשקיפות הצהרות ההון של פוליטיקאים?

מפלגת הציונות הדתית הבטיחה כי תפעל לחיסכון בבירוקרטיה וייעול השירות לאזרח.

שלום ובטחון

יש לזכור כי שלום הוא דבר זמני ולא מובטח. שום הסכם לא יוכל להבטיח שלום תמידי. המציאות היא שמלחמות הם דבר צפוי ובלתי נמנע ואף אחד לא מנצח במלחמה, בכל מלחמה יש הפסד, השאלה היא מהו ההפסד ומהו "הרווח".

יש חלק בציבור שטוען כי יש להפחית בתקציב הביטחון של המדינה ולייעל אותו לדברים אחרים. אז לגבי כך, אלו דברים שנמצאים רק בחלומות, לא במציאות. קיים מרוץ חימוש שלא ניתן להתעלם ממנו והדרך היחידה היא השלמת הפערים מול אלו שצוברים אויבנו הפוטנציאלים.

אני חושב שהתקציב לביטחון הוא לא מספיק וצריך להגדיל אותו ככל האפשר על פי האיומים העתידיים שנשקפים למדינתו ועל פי היכולת הכלכלית שמתאפשרת. זה הדבר שמבטיח את קיומה של המדינה. מה שכן צריך לעשות זה ייעול התקציב הבטחוני ומיקוד כוח האדם של הצבא לתפקידים צבאיים וקרביים.

דיברו בעבר רבות על פרשת הצוללות וכמה הם מיותרות. מה שבטוח, מיותרות הם לא. הצבא המצרי בנה בצורה מואצת ומהירה את אחת מהמעצמות הצבאיות החזקות והגדולות במזרח התיכון.

תבינו, אפילו אם ישראל תרכוש עוד 3 צוללות כאלה אז זה לא יהיה מספיק. אנחנו צריכים להעצים את חיל הים הישראלי, לרכוש נושאת מסוקים, נושאת מטוסים, להגדיל את כמות כלי השייט וזאת כדי לעמוד בפני כל אתגר עתידי שיוצב על ידי המדינות השכנות. כל זאת מעבר לשמירה על העליונות האווירית של חיל האוויר הישראלי.

בנוסף לביטחון המדיני, יש צורך לטפל בביטחון האזרחי הפנימי וזה כולל הגברת אכיפת החוק וטיפול בארגוני הפשיעה. גם לחברה הערבית יש צורך מובהק שנושא זה ייפתר למען בטחונם האישי.

מפלגת הליכוד הציגה בעבר תוכנית למלחמה בפשיעה ובארגוני הפשע המאורגן. אני בטוח שבנושא הבטחוני ללא ספק יהיה אפשר לסמוך על בנימין נתניהו בעל הידע והניסיון הצבאי, המדיני והכלכלי. הוא המועמד שיכול להבטיח כי ישראל תשמור על מעמדה העולמי, ישמור על שטחי המדינה וגם יפעל בצורה המיטבית כנגד האיום האיראני.

מועמדים אחרים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' מהציונות הדתית, אכן מציגים אידיאולוגיה לאומנית אך נראה שמתעלמים מיחסי חוץ בין מדיניים וכיצד ישראל מתנהלת בזירה העולמית ולא רק הפנימית שלה. אבל אל תמהרו לפסול אף אחד, עדיין צריך את האיזון התקין והנכון, את תגובת הנגד שנדרשת מול המפלגות שבוחרות ללכת כנגד קיום המדינה.

ורוב המפלגות שנותרו יציבו בסיכון את בטחונה של מדינת ישראל, חלקן מתנגדות לקיומה והשאר בכלל לא מעניין אותם הבטחון, הם בכלל מתמקדים ביוקר המחיה. לא הגיוני לבחור במישהו שיוצא כנגד החיילים של הצבא של מדינתו וכלל לא הגיוני לבחור במישהו שלא מאמין בזכות הקיום של המדינה בה הוא חי.

חוק הלאום וההלכה היהודית

ישראל היא מדינת הלאום היהודי, אסור לנו לשכוח זאת. כי אם נפריד את המדינה מהדת אז בשביל מה היה צריך מדינה מלכתחילה? מדוע היה צריך להביא לכאן יהודים מארצות שונות ותרבויות שונות ולספוג בהקמתה אבדות גדולות. מדובר על יהודים שקיפחו את חייהם בשביל זה, משפחות, גברים, נשים שוויתרו על עצמם, ויתרו על משרות ועל נכסים ועל חיים שלמים שהיו להם, רק כדי להקים את המדינה הזאת.

אני רואה בחוק הלאום הצהרה רשמית של ישראל על היותה מדינת הלאום של העם היהודי. רוב החוקים עצמם כבר היו קיימים כחוק יסוד לכן זהו חוק חשוב והכרחי שכל תושביו אמורים להסכים איתו. זהו בסיס חשוב מאוד למדינת ישראל, הרי בלי הלאום היהודי, לישראל אין לאום אתני ובטח שהיא לא תוכל להתקיים על בסיס לאום מדיני.

זהו חוק שיוצר לאומנות אמיתית ובכלל לא ברור מדוע היו לו מתנגדים. כיצד אנשים בממשלה שהם תושביה ואזרחיה של מדינת ישראל לא יכולים להסכים עם הצהרה בסיסית שמדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי, חוק המגדיר את מעמד דגל ישראל, את ההמנון, את לוח השנה העברי, את חגי ישראל ואת השפה העברית. זו מדינה עצמאית.

בלי זהות אידיאולוגית אין עתיד למדינה, במיוחד כאשר עומדים מנגד מדינות אויב להן אידיאולוגיה קיצונית הנוגדת את קיום המדינה וזכות היהודים לארץ ישראל. להם יש שפה, להם יש לאום ולא רק לאום עצמאי, להם יש לאום משותף, כמו שאמר גמאל עבדל נאצר "האומה הערבית".

שימו לב, שבניגוד לארדואן שחותר לאסלאמיזציה מובהקת, החזון שהוביל את גמאל עבדל נאצר היה לאומיות ערבית. גם אם לבנון היא מדינה נוצרית, היא עדיין מדינה ערבית. לכן כאשר מדברים על לאום, לא בהכרח מדובר על דת אבל באומה הערבית ברור שבסופו של דבר האסלאם היא הדת המרכזית השולטת שתוביל על כל דת אחרת.

צריך למוגג את החלום הפלסטיני. לא ייתכן כי ערביי ישראל ימשיכו לפנטז על מדינה פלסטינית. לא צריך לקבל זאת ולא צריך לאפשר זאת. אם הם בעלי תעודת זהות ישראלית, אין לאום או מדינה פלסטינית ולא אפשרי מבחינה הגיונית לאפשר לאומנות מסוג זה. הלאום הפלסטיני שלהם התבטל ברגע שבחרו באזרחות ישראלית.

יש גם כאלה שתומכים בחוק הלאום ומרוצים ממנו. אוכל לקחת לדוגמה את שאדי חלול יו"ר העמותה הארמית-נוצרית בישראל הוא בעד חוק הלאום ופועל למסע הסברה למען מדינת ישראל.

למי שממהר להגיב באי הסכמה על דבריי, יהיה מוזמן לקרוא עליי ולהבין את הקשר ההיסטורי שלי לשפה הערבית כך שבהיבט התרבותי, אני נמצא בנקודת הרגש העילאית של התרבות והשפה הערבית. לא יכולים לצאת כנגד מי שהוא עצמו איבד את תרבותו שלו ובחר להקריב זאת למען עתיד מדינתו.

אתן לכם דוגמה. יוון, זוהי מדינה נוצרית אורתודוקסית בעלת רוב נוצרי שהלכתה מושפעת מדתה. בדיוק כמו שכל המדינות הערביות מבוססות על חוקי האסלאם. אז בדיוק כפי שיהודי לא קובע שם חג דתי כחג לאומי אז בדיוק כאן זוהי מדינה יהודית, בה יש רוב יהודי ועיקר הלכתה וגם חוקיה יתבססו על היהדות. וכמדינה היהודית היחידה, אני חושב שיש בכך היגיון רב וצדק הוגן כלפי כולם.

אל תשוו את ארצות הברית מעצמת לאום פוליטית למדינת ישראל – שהיא נוסדה על עיקרון מדינת הלאום היהודי. בכלל אם הזכרנו דת, אז גם בארה"ב, אין ספק שכוחות המוסר הפועלים בה נובעים מבסיס דתי, כמו המוטו In God We Trust. אך כיום גם שם הולכים ונהיים חילוניים, הדת נמצאת בסכנה וזה משאיר חלל לדתות קיצוניות אחרות.

העדפת הלאום על פני לאום של אחר היא לאומנות, מצב טבעי לחלוטין. בדיוק כפי שאני יקביל זו למוזיקה ולקשר הבלתי נפרד שלה משפה ותרבות, זו חשיבה אתנוצנטרית, לא מדובר באי יכולת לקבל את תרבותו של אחר אלא שימור תרבות קיימת מהשפעה של תרבות זרה. כך אני רואה זאת וזאת החשיבה שלי גם כמוזיקאי.

לסיכום – המועמד הראוי לראשות הממשלה

לאחר שסקרתי את הדברים החשובים והעיקריים הדרושים מכל מפלגה ומועמד. ראינו כי הליכוד (מחל) בראשות בנימין נתניהו עונה על רוב הנושאים אותם סקרתי בפוסט זה יחד עם מפלגת הציונות הדתית שמשלימה את הדברים החסרים ונותנת בסיס יציב עבור קיום העקרונות הבסיסיים לעתידה של מדינת ישראל.

המועמד הראוי להיות ראש ממשלה הוא אדם מכובד הניתן להערצה עם ידע וניסיון פוליטי, צבאי ומדיני, אדם אינטלקטואל עם ידע נרחב בהיסטוריה המקומית והעולמית, בדת היהודית ובעל האידיאולוגיה הלאומנית הנכונה. כזה שיכול לקבל השקפת עולם עולמית, ליצור קשרים מדיניים אבל עדיין לא לשכוח על בסיס מה קמה מדינה זו.

ולאחר סקירה מקיפה של כל המועמדים, האחד שאני רואה שבאמת ראוי לכך, נכון לעכשיו, הוא בנימין נתניהו. אני רואה בו כמנהיג אחראי, רהוט ומכובד שמייצג את מדינת ישראל בצורה הנכונה. והתחלתי מנקודת מבט מאוד ניטרלית כך שאני לא רואה זאת כדעה אלא כברירה הגיונית ונכונה עבור מדינתנו לטובתם של כולם החיים בה. אם אתם חושבים אחרת, אתם מוזמנים לכתוב בתגובות מדוע אתם חושבים כך בצורה יפה ומכובדת.