מינימליזם והתמקדות בדברים שאנו באמת צריכים

אני מינימליסט. לכל אחד יש פרשנות אחרת למינימליזם, לרובם נראה שמדובר בחסכון כספי, בעוד אחר מונע מאידאליזם להפחית את הצריכה וההשפעה על הטבע בעוד לאחר זה אומר להיות הומלס ולגור באוהל ואף יש כאלה שלקחו את זה לקיצוניות מוגזמת של קמצנות והתמקדות במרדף אחר הכסף. מכיוון שאין הגדרה ספציפית או חוקים למינימליזם אבל יש מהות גדולה שאולי גם חלק מאלה שהגדירו את עצמם כך עוד לא הבינו, החלטתי לשתף איתכם הגולשים וקוראיי הנכבדים מה זה אומר להיות מינימליסט עבורי.

כל דבר שמגביל ניידות, כל דבר שמגביל את החופש למיקוד שלנו בדברים החשובים לנו מהווה מטרד בלתי מודע. ככל שתחזיקו פחות דברים, כך גם יהיה לכם יותר זמן להתמקד בדברים (ובאנשים) שבאמת רציתם. כלל שיהיו לכם פחות דברים כך פחות תצטרכו לשמור ולהגן עליהם. כלל שיהיה לכם פחות, אתם תנקו פחות, תתקנו פחות ותחסכו הרבה, לא רק כסף אלא זמן יקר.

ויתור על חפצים רבים

לא תמיד קל לוותר על דברים. כמעט כל אדם בוגר צובר בחייו חפצים ולרוב מתוכם יש כאלה עם ערך רגשי, חפץ המעלה זכרונות או ניתן מאדם יקר וכו'. זו הסיבה שגם קשה להיפרד מהם. אבל זה מתחיל ממחשבה על להעריך את מה שיש לכם כרגע ורובכם לא עושים זאת. רוב החפצים שלכם יושבים להם שנים במקומות חשוכים. זה שיש לכם חפצים ויש לכם רגש עבורם, לא אומר שאתם מעריכים אותם, אתם רק חושבים כך אבל למעשה ברוב המקרים אדם ממוצע הצובר חפצים מזניח אותם שנים רבות ואפילו לא זוכר אילו חפצים יש לו והיכן.

האם חפץ יקר ערך ככל שיהיה שיושב אצלכם בארון שנים רבות ללא שימוש יעזור לכם? תמיד המחשבה היא שיבוא יום ויהיה צורך בו אבל למעשה זו מחשבה שגויה ואפשר לחשוב כך על כל דבר באשר הוא. ניתן לעשות שימוש בכל. מקרים קיצוניים לכך הם אגרנים שחושבים שכל דבר קטן יכול להועיל להם אבל זוהי רק אשליה. כך גם האדם הממוצע, שחושב שיש לו חפצים שמועילים עבורו וממשיך לאגור חפצים עוד ועוד חפצים במהלך השנים.

מהו לא מינימליזם – קמצנות ואלהורות

אין הגדרה ספציפית למינימליזם אבל מה שבטוח לא הייתי מסכים עם ההגדרה על פי קו המחשבה של כמה אנשים שהקצינו את מהות המינימליזם בצורה מוזרה ואף בלתי נתפסת עבורי והניחו שצריך "להפיץ את הבשורה". ויתור על הבאת ילדים (אלהורות) לחלוטין לשם החיסכון הכספי? במקום שמפו וסבון כלים להשתמש בלימון? ואני בטוח שאנשים שהקצינו עד כדי כך גם קוראים את הבלוג שלי אז לאותם אנשים, אין לי משהו נגדכם אבל חשוב לי לפתוח את עיניכם שלחיים טובים ומאושרים יותר על פי קו המחשבה הזה אני בספק אם תגיעו. זוהי לא המהות של מינימליזם עבורי ובטח שלא העיסוק במרדף לחסכון כספי.

הגישה של מרדף אחרי חסכון יכולה להוביל את העולם לאסון כלכלי גדול. אין לי סטטיסטיקות ואני לא כלכלן אבל הגיון פשוט אומר שחייב להיות יחסי גומלין כדי שאנשים יוכלו להתקיים. אם יש יצרן אז חייב להיות גם צרכן. אם אחד מהם חסר אז השני לא יוכל להתקיים. אין שום חוכמה למנוע מאנשים לצרוך מוצרים או לבצע רכישות. זהו לא פתרון כלל! אם יותר ויותר אנשים יבחרו לעשות זאת אנחנו נראה כאן בטלנים קמצנים חסרי מעש ללא משפחה או ילדים שלא תורמים או מועילים לאף אחד. נקרא להם ממוקדים בעצמם? אגואיסטים? אני לא מוצא מילה טובה להשתמש בה.

וזה לא נפוץ רק בישראל אלא גם בחו"ל. תשאלתי לא מעט אנשים ושמעתי כיצד הם הגדירו מינימליזם ונראה שלא כולם הבינו באמת את המהות שבזה. אבל לפחות יש חלק נכבד שכן מבין, באותו קו המחשבה שלי. Less is More. זה אחד מהדברים שמתארים מינימליזם אבל זה לא אומר שעדיף דברים זולים אלא ההפך, להתמקד בדברים איכותיים יותר שלרוב יהיו גם יקרים יותר אבל גם יחזיקו זמן רב יותר. זה ההבדל בין הפסקת הצריכה לשיפור הצריכה. לא למנוע מצרכנים לרכוש אלא למקד אותם וללמד אותם לרכוש טוב יותר.

להיות מינימליסט זה לא אומר לרדת באיכות החיים אלא לעלות אותה. המטרה היא לא לוותר על דברים שאהבנו או הנאות אלא להתמקד באלו החשובות והמועילות ביותר. מיקוד הוא דבר חשוב, גם אם מבחינת משאבים יהיה לנו ממון בלתי מוגבל עדיין הזמן שלנו יהיה מוגבל. לכן ככל שנפחית את המיקוד בדברים לא נחוצים, יהיה לנו זמן (ואולי גם יותר כסף) לעסוק בדברים שאנו כן אוהבים. לכן צריך להתחיל במחשבה מה עושה לנו טוב, מהו המיקוד שלנו בחיים.

להיות מינימליסט כמוזיקאי

לי לדוגמה זה המוזיקה שהיא חלק מחיי ובלעדיה אני לא רואה טעם לחיים. כלי נגינה זה כמו יד וכמו רגל. זה חלק ממך שאתה מוזיקאי, אני רוצה להשתמש במילה יותר טובה מ"מקצועי" כי מסחריות או פופולאריות היא לא מדד למשהו, אבל מוזיקאי אמיתי, ישקיע בכלי נגינה את כל כספו. זה צורך בסיסי לכל מוזיקאי כמו אוויר לנשימה ואוכל ומים, אז לשלם על כלי נגינה עשרות אלפי שקלים יש בזה היגיון גדול והערך הכספי הוא כלום לעומת הערך של הכלי עצמו למוזיקה שיוצר המוזיקאי. ויש מוזיקאים כמוני שמנגנים במספר כלים אז צריכים את כולם אז בזה קצת קשה להיות מינימליסט ומתשאול שלי הבנתי שלמוזיקאי קשה להיות מינימליסט כי כל מוזיקאי אמיתי לעולם לא יוותר על המוזיקה או כלי הנגינה שלו. חוץ מכלי נגינה יש גם את ציוד ההקלטה וההפקה. למרות שישנם מוזיקאים בתנועה אבל מוזיקאי חייב בסיס, לפחות כך אני מרגיש כמוזיקאי, צריכה להיות לי פינה שקטה ומסודרת עם כל כלי הנגינה והציוד שאני צריך.

לי באופן אישי היה לא מעט כלי נגינה ביניהם מספר בוזוקים, כינורות, סאז, קלידים, קלרינט, מנדולינה ועוד עד שהחלטתי להתפטר מכמה בהם לא ניגנתי זמן רב. הכלי עליו לעולם לא אוכל לוותר הוא הבוזוקי. זהו הכלי העיקרי שלי שמלווה אותי עוד מגיל קטן ואיתו אמשיך לכל אורך הדרך.

במוזיקה אין פשרות לכן מוזיקאי טוב צריך את כלי הנגינה האיכותיים ביותר שמפיקים את הסאונד הטוב ביותר וכלים כאלה עולים לא מעט כסף ($$$$). ומוזיקאי אמיתי לא יחשוב על כלי נגינה כעל כלי עבודה ובטח שלא יחשוב על החזר ההשקעה. מוזיקה צריכה לבוא מהלב ולהיות אמיתית. לכן אני חושב שאם מוזיקאי המיקוד שלו הוא במוזיקה הוא יכול להיפטר משאר הדברים האחרים ולהתמקד ולהשקיע בכל הקשור לכלי הנגינה שלו והציוד הנלווה לכך.

אספקט אקולוגי וחברתי

מלבד היכולת להתמקד בדברים שאנו באמת אוהבים, כמינימליסטים אנו נמנע מלהיות עדר צרכני ולרכוש מוצרים לא חיוניים למוצרים זולים שיוצרו במדינות עולם שלישית על ידי עובדים שעובדים קשה בתת תנאים במפעלים שונים. אנו נתמקד להשתמש בחפצים הקיימים לנו או לאחרים על פני ייצור של מוצרים אחרים. מה שצריך להמנע זה יצור זול ולרוב גם המוצר עצמו יהיה זול ולא יחזיק הרבה.

בעבר אנשים היו קונים נעלי עור יקרות והיו צובעים, מתקנים ומחדשים אותם שנים רבות. כיום הם קונים נעליים בזול אך זורקים ומחליפים כל שבוע. תחשבו שאוכלוסיית העולם גדלת מידי יום ולהיכן הולכות כל ערמות הזבל האלו. שימוש במוצר טוב שיחזיק זמן רב וילווה כל אדם הוא עדיף על מוצר חד פעמי שילך לזבל לאחר תקופה קצרה וגם יאלץ אותנו לקנות מוצר חלופי שגם לא יחזיק זמן מקודמו.

הייתי בוחר את המשפט "זבל של מישהו אחד, זה זהב למישהו אחר". אספנות היא לא אגרנות, כאשר יש אספן שבוחר לצבור אוסף של פריטים מסוימים, אני רואה את זה כמשהו יפה וכהערכה לדבר. ויש בזה גם משהו אקולוגי, במקום לזרוק דברים שיצאו משימוש, ניתן לשמר אותם כאספנים. הכל כמובן בגבול הנורמה, צריך להציב קו שיפריד בין תחביב אל אגרנות כמחלה.

ברגע שיהיה לכם הון מיותר תוכלו לעזור לחבריכם או לאחרים הזקוקים לזה. תחשבו עד כמה העולם יוכל להיות יותר טוב עם עזרה הדדית של כל אדם. אם הרבה אנשים ירצו לעזור אחד לשני בעת משבר הם יוכלו לעשות זאת גם ללא כסף או ממון רב. אדם שבאפשרותו לשלם 5 ש"ח או 10 ש"ח למישהו אחר יוכל לעזור לו הרבה אם יהיו אנשים נוספים שיוכלו לתרום ולעזור באותה מידה או אף יותר מזה.

למה לאדם אחד צריך להיות מספר נכסים ובתים? מספיק שיהיה לו בית אחד והוא יכול לתרום ולעזור מעצמו לאחרים שזקוקים לזה. אני מודע שזה לא קו המחשבה של כולם ורבים ילעגו לזה אבל אני חושב שהאנושות הייתה הרבה יותר טובה אם היה שיתופיות ועזרה הדדית. אנחנו לא מדברים על קיבוץ, אנחנו מדברים על להיות בני אדם עם לב ורגש ולעזור לאלה שזקוקים לזה כאשר זה מתאפשר לנו.

פחות דברים, לא יותר מקום

ראינו כבר את מצוקת הדיור בישראל שעדיין נוכחת. הרבה אנשים בהנחה שהם צריכים בית גדול עבור כל הדברים שלהם, גם לא זוגות או משפחות אלא אנשים רווקים חושבים לא רואים איך בית קטן יכול להכיל את כל החפצים שלהם. אולי כדאי להתמקד בצמצום החפצים מאשר לחשוב על יותר מקום ועל בית גדול יותר.

אל תראו את ביתכם כמקום אחסון אלא כמקום לגור בו. כך גם תוכלו יותר להתמקד בעצמכם ובדברים שעושים לכם טוב. אנשים שנהפכו למינימליסטים מודים לעצמם מידי יום שבחרו בדרך זו. הם רואים כמה שהם יכולים כעת להתמקד בדברים החשובים להם מבעבר. כמה פחות מטלות ודאגות הם הסירו מעצמם לאחר שעשו זאת.

התמקדו בצבירת חוויות ופחות בצבירת חפצים

לחפצים תמיד יש תחליף אבל לא לחיי האדם. לכן הקפידו להנות ולצבור חוויות מאשר לצבור דברים חומריים, כי אלו לא יעניקו לכם אושר. זו רק אשליה. את האושר תמצאו בקרובים אליכם ובחוויות שצברתם במהלך חייכם. הקפידו לצאת לטיולים ולהנות ואם יש לכם משפחה זה דבר חיוני וחשוב בחיים.

אז איך מתחילים להיות מינימליסטים?

בדקו מה החפצים שיש ברשותכם. תראו אם יש חפצים בהם לא עשיתם שימוש כלול וגם לא צפוי שתעשו בהם שימוש ואותם תוכלו לתרום או למכור. המנעו מלאגור דברים שאתם לא צריכים. אם המוצרים שמישים תדאגו שמישהו שצריך אותם ישתמש בהם.

לא יהיה לכם קל להתחיל להיפרד מחפצים שצברתם במהלך השנים אבל צריכה להיות התחלה אם זו הרצון שלכם. ישנם בהחלט חפצים שלהם יש לכם קשר רגשי במיוחד כאלה שקיבלתם בירושה לכן חשבו אם ברצונכם להיפרד מהם. התחילו מחפצים שבהם בטוח אתם לא עושים שימוש ועברו לאט לאט לחפצים אחרים שאיתם יותר קשה לכם להיפרד מהם.

הפתרו מכל הבלגן בבית. בית של מינימליסט הוא מסודר ונקי, לא בית עמוס תמונות וחפצי נוי מיותרים. הקפידו על סדר וניקיון בכל מקום והבליטו את הדברים החשובים לכם, כאלה שתרצו שעינכם יתמקדו.