גיטרה היא אחד מכלי המיתר הפופולאריים שנמצאת שחוצה ז'אנרים ותרבויות. ניתן למצוא אותה כמעט בכל סגנון ובכל תרבות. מהמערב למזרח. עם הצורה האייקונית והסאונד הייחודי שלה, הגיטרה הפכה לכלי אהוב על נגנים וקהל כאחד.
הגיטרה נכנסה גם למוזיקה הערבית כאשר המלחין מוחמד עבד אל-ווהב החליט להכניס לתוך הלקה.
בבסיסה, הגיטרה כוללת בדרך כלל שישה מיתרים, שכל אחד מהם מכוון לצליל אחר. הכוונון הסטנדרטי לגיטרה, מהמיתר הנמוך לגבוה הוא מי – סי – סול – רה – לה – מי. כוונון זה מאפשר לנגן מגוון רחב של אקורדים ומנגינות על פני הלוח, מה שמספק הזדמנות מספקת ליצירתיות ולחקירה.
המיתרים של הגיטרה עשויים בדרך כלל מחומרים כמו ניילון או פלדה, כל אחד מציע את הטון והתחושה הייחודיים שלו. מיתרי ניילון, שנמצאים בדרך כלל בגיטרות קלאסיות, מייצרים צליל חם ונימוח אידיאלי לנגינה מורכבת בפריט באמצעות האצבעות. מיתרי פלדה, לעומת זאת, מציעים גוון בהיר יותר ומהדהד יותר, מתאימים היטב לפריטת אקורדים ולנגינת קווים מובילים בז'אנרים כמו פולק, רוק ובלוז.
אחד היצירות המוכרות ביותר ברפטואר הגיטרה היא "אסטוריאס" שחוברה על ידי המלחין הספרדי איסק אלבניס. יצירת מופת זו, שנכתבה במקור לפסנתר, תומללה לגיטרה על ידי הגיטריסט הספרדי פרנסיסקו טארגה. היצירה במקור הולחנה בפסנתר בסול מינור אך עובדה לגיטרה על ידי טארגה למי מינור. בהמשך היצירה זכתה לעיבוד נוסף על ידי אנדרס סגוביה שהיא הגירסה הפופולארית המוכרת כיום.
נכתב על ידי:
יוסי אהרון
מוזיקאי, זמר, קלידן, מעבד מוזיקלי ונגן בוזוקי וירטואוז המתמחה בז'אנר היווני. רב-נגן המנגן על מספר כלי נגינה. בעל ידע והכרות רבה עם התרבות, השפה והמוזיקה היוונית. קראו עוד »
כתיבת תגובה